פרופ' אלי שביט
ארז, אם מישהו יפרוץ לביתך, בזמן שאתה בבית, וייקח לך בכוח את המחשב שלך ואת הטלויזיה שלך - איך תרגיש? מה תרצה לעשות?
אני מניח שתרצה להגן על הרכוש שלך ולא תיתן אותו לכל מיני אנשים זרים, נכון?
אותו הדבר אצל הילדים.
הצעצוע של ילד - זה משהו פרטי משלו שאותו הוא לא רוצה לחלוק עם אנשים זרים.
ילדים עדיין לא מבינים את המושגים אח ואחות - בשבילם הם אנשים זרים, ועוד יותר גרוע, הם נמצאים ממש קרוב לרכוש הפרטי שלהם!
איך היית מרגיש אם בסביבתך היה כל הזמן נמצא אדם שרוצה לקחת ממך בכוח את האייפון שלך עם כל המידע הסודי שיש לך בו?
עוד יותר גרוע - אם המישהו הזה דווקא כן היה מצליח לקחת ממך את האייפון שלך, היית מגן על עצמך ועל הרכוש שלך - ועכשיו שים לב - פתאום היו באים אנשי הוצאה לפועל והיו אומרים לך: "לא אכפת לנו של מי האייפון הזה, ניקח לכם אותו עכשיו ואתם - כנסו לכלא!"
מה היה קורה? נכון, מחוסר ברירה היית נכנס לכלא, אבל אחרי שהיית יוצא מכלא - היית ממשיך להילחם לשלום האייפון שלך.
אתה מבין את עומק הבעיה?
אוקיי, מה צריך לעשות?
להבין שלריב - זה בסדר גמור.
כך ילד לומד להגן על הרכוש שלו, על הדעה שלו, על הפרטיות שלו.
נזיפה שלך לילדים - זה הדבר הכי פחות חכם שאתה יכול לעשות במקרה הזה...
מה כן צריך ללמד אותם?
לריב בצורה נכונה.
אם זה צעצוע שלך - זכותך לא לתת אותו לאח שלך. זה צעצוע שלך. אתה מחליט מתי ולמי לתת אותה, אם בכלל.
אחרי זה אתה פונה לילד השני ואמור לו - אסור לקחת משהו שלא שייך לך. פעם הבא, אם תרצה צעצוע של אחיך - תבקש ממנו רשות.
בשום פנם ואופן אל תחליט בשביל אחד הילדים - מה, מתי ולמי הוא צריך לתת!
ז"א משהו בסגנון: "אני מחליט למי לתת את הצעצועים! עכשיו תיתן את הצעצוע הזה לאח שלך! אני אמרתי! עכשיו!"
זאת טעות...
ילד מבין שמה ששייך לו - בעצם, לא שייך לו. הוא מתחיל לשנוא גם את הצעצוע וגם את מי שלוקח אותו ממנו.
תבין, זה רכוש שלו (!) והוא (רק הוא!) רשאי להחליט אם לתת אותו למישהו או לא.
אתה רוצה להגיד לי שאתם קונים צעצועים לכל הילדים וכל הצעצועים משותפים לשניהם?
כאן הטעות שלכם.
חלקו את הרכוש.
לכל אחד תתנו את הצעצועים שלו. ותלמדו כל אחד להיות אחראי על הצעצועים שלו.
איבדת? בעיה שלך. קילקלת? בעיה שלך. היית צריך לשמור על הצעצועים שלך טוב יותר. תלמד.
כך הם ילמדו להיות אחראיים יותר, לשמור על הרכוש שלהם וגם - לריב בצורה נכונה.
יש מבין?