פרופ' אלי שביט
לא מתוקה, לא בריא שילד בגיל בית ספר יישאר בבית ויסתפק בחברה של הורה.
בגיל הזה הילד צריך לספוג מיומנויות חדשות, להכיר אנשים חדשים, ללמוד את מה שמעניין אותו.
אפשר לחשוב בטעות שאת כל אלה הוא לומד בבית ספר. אך לא.
בבית ספר הוא לומד לעשות את מה שאומרים לו, בלי להתחשב ברצונות האמיתיים שלו. בבית ספר הוא לא מכיר אנשים חדישם, אלא לומד לשרוד בחברה של ילדים בגילו.
בשביל לימוד נכון, צריך שילד יכיר וילמד מאנשים מכל הגילאים וילמד לא רק ממורה מסכנה אחת שעובדת תמורת משכורת עלובה, אלא מאנשים שונים ומגוונים שמסתדרים בצורות שונות בחיים - גם מיוצרים, גם מעבדים, גם מיזמים, גם מנשים וגם מגברים.
מה נכון לעשות?
לשלוח את הילד לכיוונים שונים של התחומים, לא לגזול ממנו אפשרות לבחור את הדרך שלו.
אם הוא רוצה מחשבים - שילך לחוגים של מחשבים - שימי לב, לא חוג אחד, אלה הרבה חוגים! כדי שתהיה לו בחירה, כדי שתהיה לו אפשרות להשוות מי המורה הטוב ביותר.
אם ילד רוצה ללמוד מוסיקה או ללמוד לשיר - לחבר אותו ללהקות או לאנשים שיוצרים בתוחם המוסיקה. שימי לב - לא למורות מסכנות ועלימות במוסיקה, אלא לאנשים שכבר עוסקים בתחום הזה, אנשים עם ניסיון חיים!
אם ילד רוצה ספורט - גם, לשלוח אותו למספר חוגים - שיבחר מה מתאים לו יותר ואז יתמקד במה שיהיה הכי מעניין עבורו.
אם הילד מתעניין בצילום - לשלוח אותו לצלמים ושיצטרף אליהם בזמן העבודה, שיראה איך הם עובדים, מה הם עושים, איך מרוויחים כסף וכו'.
זה לא כל כך קשה כמו שזה נראה. בסביבה של כל אחד מאיתנו תמיד יימצא מישהו שיהיה מוכן לקחת את הילד לכמה סיבובוים בעסק שלו.
כאשר בגיל כזה צעיר ילד בוחר לעצמו את המורים, אחר כך, גם בחיים המבוגרים - הוא ידע שתמיד יש בחירה וצריך ללמוד מהטובים ביותר ולא לבכות ש"זה מה יש".
כשילד לומד את מה שהוא רוצה (ולא את מה שמורה בבית ספר מחייבת אותו ללמוד) - הוא לומד להיות עצמאי וחופשי בבחירה שלו. הכי חשוב, כשילד לומד את מה שהוא רוצה - הוא הרבה יותר מאושר וחזק, כי הוא עוסק במשהו שמעניין אותו.
שורה סופית, אני לא בעד שילד ישב בבית. אך אני גם לא בעד שילד יילך לבית ספר.
הילד כן צריך ללמוד, מחוץ לבית, אך בצורה שונה לגמרי מבית ספר רגיל.
יש מבין?
